דלקות אוזניים בכלבים וחתולים

נכתב ע"י ד"ר נסימיאן תומר - המרכז הווטרינרי האוס – 08-8673666


האוזן משרתת עבורנו ועבור חיות המחמד שלנו שני תפקידים עיקריים – שמיעה וכן שמירה שיווי משקל. באופן כללי האוזן מורכבת משלושה חלקים – אוזן חיצונית (אפרכסת, תעלת שמע והמשטח החיצוני של עור התוף), אוזן תיכונה (עור התוף, שלושה עצמות שמע זעירות וחצוצרת השמע- תעלת אוסטכיוס) ואוזן פנימית (שבלול האוזן, איבר השמיעה ממנו נוצר עצב השמיעה וקרומי שיווי המשקל).

תעלת השמע (שבאוזן החיצונית) בכלבים בנוייה משני חלקים (חלק אנכי וחלק אופקי).
באופן יחסי לאדם וחיות אחרות, תעלת השמע בכלבים ארוכה מאוד והתנאים שבה (חום, לחות והפרשות) מהוווים מצע מצויין להתפתחות של חיידקים,טפילים, שמרים ופטריות.
מסיבה זו ועקב  מכלול רב של סיבות נוספות, בעיה של דלקת אוזן חיצונית (Otitis Externa) היא בעיה נפוצה מאוד בכלבים.

גורמים ראשוניים להתפתחות של דלקת אוזן חיצונית כוללים:
• אלרגיות למזון ואלרגנים בסביבה (אלרגיות הן הגורם העיקרי בכלבים)
• טפילים כגון אקריות אוזניים (הן הגורם העיקרי בחתולים) דמודקס,פרעושים וקרציות.
• גופים זרים (מאוד נפוץ למצוא מלענים – הזרע של שיבולת שועל ודגניים אחרים שנכנסים לתעלת 
  האוזן)
• פוליפים (נחשב גורם נפוץ בחתולים)
• גידולים

בנוסף ישנם מצבים בהם לכלבים ישנה נטייה מוגברת (פרהדיספוזיציה) לסבול מדלקות אוזנים – לגזעים מסויימים יש נטייה מוגברת לסבול מדלקות אוזנים- לקוקר ספנייל ורועה גרמני יש פעילות מוגברת של בלוטות חלב ושעווה, לשארפיי יש מבנה מוצר של תעלת האוזן באופן מולד. טריירים,פודלים ושי-צו נוטים לסבול משיער הצומח בתעלת האוזן. רטריברים נוטים לסבול מדלקות אוזניים בגלל העובדה שהם אוהבים לשחות ובעלים רבים הולכים איתם לשחייה בים. הלחות הרבה באוזניים הרטובות מובילה לדלקות אוזניים (Swimmers Ears). גם טראומה, ניקוי אוזניים בעזרת קיסמי אוזניים שהינה פעולה אסורה וגורמת לנזק, סבוריאה (הפרעה בקטניזציית העור), מחלות אנדוקריניות , אוטואימוניות וזיהומיות (למשל מחלת הלישמנייה) עלולות להגביר את הנטייה לסבול מדלקת אוזן חיצונית.  

הגורמים השניוניים הם הפתוגנים – החיידקים והשמרים (שמר שנקרא מלסציה) שחלקם הם שוכני קבע באוזן, אך מתרבים בה ביתר כאשר מתקיימים גורמים ראשוניים. אחרים תמיד מעידים על זיהום. לאחר שהדלקת מתקיימת ישנם גורמים שמסבכים את ההחלמה כמו שיגשוג והתעבות של עור תעלת השמע בעקבות הדלקת וההפרשות המרובות.

מתי חושדים שלכלב או לחתול יש דלקת אוזנים? ניעור ראש, גירוד הראש והאוזניים, ריח רע והפרשות מהאוזניים, חיכוך על חפצים, פציעות ודימום באיזור האוזניים, התנפחות של אפרכסת האוזן (המטומה של האפרכסת) ובעיות שיווי משקל הן כולם סימנים העשויים להעיד על דלקת אוזניים

אבחנה: האבחנה מתבצעת אצלנו במרפאה בהתאם לתלונה והאינפורמציה שמתקבלת מהבעלים, בדיקה פיזיקלית מלאה של החיה בדגש לעור ולאוזן, בדיקה מיקרוסקופית של הפרשות האוזן לאיבחון טפילים, שמרים וחיידקים. במקרים מסויימים למשל בחשד לגוף זר יש צורך לבצע בדיקה של תעלת האוזן בעזרת אוטוסקופ ולרוב בדיקה זו נדרשת להיות מבוצעת תחת הרדמה או טשטוש עמוק.
טיפול: ניקוי האוזניים הוא אלמנט מרכזי בטיפול באוזנים ולכן הטיפול כולל שטיפת האוזן בנוזל יעודי. לעיתים יש צורך לבצע שטיפה יסודית בהרדמה. בנוסף מטפלים ע"י טיפות אוזניים בהתאם לגורמים הפתוגנים שזוהו תחת המיקרוסקופ. לעיתים כאשר יש שינויים כרוניים, יש צורך בשימוש בסטרואידים ומקרים חמורים מאוד כאשר הנזק בלתי הפיך, הפתרון היחיד הוא בניתוח.
במסגרת הטיפול חשוב מאוד לטפל לא רק בדלקת אלא בגורמים לה, למשל באלרגיה שהובילה לדלקת אוזנים.

במידה ובעל החיים שלכם מראה סימנים המחשידים כי הוא סובל מדלקת אוזניים מומלץ להגיע בהקדם לאבחון אצל וטרינר ולהמנע מטיפול בעזרת קיסמי אוזניים או אמצעים מאולתרים אחרים.

 
גירסת הדפסה   |   שלח לחבר