יומנו של מיץ - כלב חולה סכרת

 

כלב פצוע – חלק שניֿ: "מבצע חילוץ"
לרוב הסיפורים הטובים ביותר מתחילים מהסוף. אז גם הסיפור שלי על הכלב הפצוע מתחיל בסוף. ויש לו סוף טוב. הכלב כלל לא היה פצוע והיה שמח וטוב לב.
פייד-אאוט וגלים על המסך.... לפני כמה ימים אושר הטכנאי שלנו יצא איתי ועם עוד כלב מאושפז לטיול לעשות פיפי. אני עשיתי את הפיפי שלי שהוא מזה ארוך ובינתיים אושר והכלב השני המשיכו לכיוון השיחים. אני לא אוהב את השיחים כי אני לא מצליח לראות כלום. בקושי בדשא לא מכוסח אני מצליח לראות משהו... אבל זה כבר לפעם אחרת. בקיצור נמרץ, ראיתי כי אושר מצא משהו. בהתחלה חשבתי שאולי זה משחק או חטיף שליאו לקח מהחנות והסתיר בשיחים אבל לא לא לא!!!
אושר מצא בור!!! בור ענק ענקי פחד אלוהים !!! (הערת העורך – יש לקחת בחשבון את מידותיו הגופניות של הכותב).
בתוך הבור היה כלב!! אמיתי – גדול כזה ושחור. היה נראה מפחיד והאמת גם לא כל כך מרוצה. ראיתי שאושר וענת הכינו לו ערכת חילוץ מרשימה. מחסום פה (לכל צרה – עדיף שיהיה), רצועה, והכי חשוב – קערה עם אוכל (ואיזה ריח טוב... לא התקמצנו עליו...).
אושר ניסה להגיע אל הכלב אשר לא כל כך הבין למה הוא יושב בתוך בור ועוד מעליו מנסה לזחול איש.  הבנתי את זה מהנהימות שלו...
ביס אחד מהאוכל (או יותר נכון שכל האוכל נעלם בביס אחד) והכלב כבר היה נחמד יותר (אחר כך גיליתי שנתנו לו תרופה שתרגיע אותו בכדי שיוכלו למשוך אותו מה"למטה" הזה).
אז הכלב שעוד לא ידענו אם הוא כלב פצוע או לא, נרגע ואושר זחל וזחל וכמעט נעלם.... ואז הוא באמת נעלם ונכנס לתוך הבור, ופ ת א ו ם יצא משם כמו בסרטים – התרומם מהכלום – כלב גדול שחור ונחמד, מקשקש בזנב ובאמת שמח.
2 שניות לא יותר לקח לד"ר ענת לזהות את הכלב ולהכריז שהוא שייך לבחור שעובד בקיבוץ חצור.
וכל הכבוד לה היא צדקה והוא באמת בא לקחת את יוסף. ככה אני החלטתי לקרוא לו. 
על החתום "דייגו"
אה... מיץ....

 

כלב פצוע – חלק ראשון ורמז. ולא אחרון
יש לא מעט פעמים שמגיעים כלבים פצועים למרכז שלנו בהאוס. אבל לפעמים יש את המקרה הזה הספציפי של כלב פצוע שנחרט בזכרון ונותן משמעות להמון דברים חשובים. כמו אוכל, כמו מים, גורים וכן, גם ליטוף.
לפני כמה ימים שמעתי התרחשויות מוזרות בשעות הצהריים של יום שישי. בדרך כלל אלו שעות של תחילת מנוחת הצהריים שלי (והחבר'ה פה יודעים לשמור על השקט), לכן מיד ידעתי שקורה משהו מיוחד (אחרת כאמור – הם היו נותנים לי לישון את שנת היופי שלי...).
למרכז הגיע כלב פצוע – או יותר נכון כלבה. (לקח לי זמן לזהות כי היא הייתה על השולחן אז בהתחלה לא ראיתי... הכלבה שנאספה במאגר חצור- גן יבנה, הייתה פצועה קשה. אפילו קשה מאוד. כנראה שכמה ימים היא הייתה תקועה באיזו גדר ובמסירות אין סופית של אימא לגורים, המשיכה לטפל ולהניק אותם, אפילו שלא היו לה מים או אוכל!!!.
אלוהי החיות יודע איך היא הצליחה להשתחחר ומה קרה לאותה רגל שלא ממש הצליחה להשתחרר... אבל אנשים טובים ראו אותה ומצאו לנכון (ונכון מאוד) להתקשר למרכז הרפואי שלנו בחצור שיבואו להציל אותה. וזו אכן הייתה הצלה.
בניתוח חירום שמזמן לא ראיתי כמותו (פשוט כי בדרך כלל אני נרדם באמצע...), כרתו את הרגל של הכלבה הפצועה.
האמת חשבתי שאחרי שהכלבה תתאושש היא תהייה קצת מוזרה ואולי גם לא כל כך נחמדה,אבל... טעיתי. היא ממש מקסימה ומשתפת איתי פעולה במשחקים וגם מכבדת אותי באוכל שלה ואני מאוד מכבד כלבים שמכבדים...
שמעתי שמחפשים לה בית, חבל דוקא הייתי שמח שהיא  תישאר, לפחות בינתיים, בגלל שיש לה רק שלוש רגליים, היא לא מצליחה לרוץ כל כך מהר, אז אני תמיד מנצח אותה!  קטן קטן... אבל זריז...
שלכם, מיץ.

 

13.12.2012נר שישי – יומני היקר שלום, אולי אתה מכיר חיסון לכלבים נגד סופגניות?


אני כבר לא יודע מה לעשות... כול כולי כלב קטן בגודל של סופגנייה ממוצעת ואני פשוט לא יכול להתאפק!!! איילו סופגניות יפות הביאו החבר'ה שלי למרפאה... מה הם שוכחים שאני חולה סכרת? הם מנסים להרעיל אותי?? אני חייב, אבל חייב חיסון לכלבים נגד סופגניות!
אני לא מבין, יש כל כך הרבה חיסונים לכלבים, נגד שעלת ונגד כלבת, נגד כזה ונגד כזה, למה אין נגד ריבת תותים?  או נגד ריבת חלב?? או נגד קרם חלווה ופיסטוקים.... מממ... ללקק את השפם ואת השערות בכפות הרגליים....


אבל לא... הם לא נותנים לי... רק להריח.... מה זה עוזר? גם אני רוצה!! אז קפצתי, נבחתי, יללתי, התחננתי.... ו "לא! סופגניות זה רק לכלבים!", אני חייב חיסון...מישהו, ישועה, הצילו...
לפני כמה ימים ראיתי שנגה רשמה בניידת משימה – 5. להביא סופגניות מרולדין.
נו, הניידת הוטרינרית שעוברת בבתים לתת חיסון לכלבים ולחתולים. דני ולילי שיצאו איתה לסיבוב חיסונים וביקורי בית. חזרו. עייפים פחות ומרוצים הרבה יותר!!! הם הספיקו גם לעבור ברולדין ולהביא סופגניות.... אך... אילו צבעים (חום כהה, חום בהיר, חום מאוד כהה ואפילו שוקולד שחור!)...והריח... להתמוגג!


אז התמוגגתי! אחרי שהם סיימו את החגיגונת שלהם וכל אחד בחר מה שבחר (ואוף! כמה זמן לקח להם לבחור!) ואחרי שהקופסא היפה התרוקנה...נכנסתי פנימה ועשיתי חגיגה משל עצמי...
נרדמתי לי בתוך הקופסא וחלמתי חלומות מתוקים מתוקים על ניסים ונפלאות ועל המון המון סופגניות... חלמתי שמישהו המציא חיסון לכלבים נגד סופגניות ואז אני יכול לאכול ולאכול ולאכול... אכלתי בחלום סופגניות עם ריבה מתותים והיא נדבקה לי לפרווה ולא היה לי אכפת בכלל כי הייתי מחוסן ולא יכול לקרות לי כלום! אכלתי בחלום סופגנייה עם אבקת סוכר וזה גרם לי להתעטש כי החיסון לכלבים נגד סופגניות לא עוזר במקרים של אלרגיה לאבקת סוכר.... זה הצחיק אותי ואז התעוררתי כי הם רצו לזרוק את הקופסא לפח....


אוף... אם רק היה שכזה חיסון לכלבים... הייתי מאושר..דביק... ושמן!

 


24.10.2012– ניידת וטרינרית בגדרה, גדרות ומה שבניהם..
.

לפני כמה ימים פגשתי כלבה חומה גדולה שהגיעה למרכז, היה לה אף טוב כזה ומבט נעים בעיניים, אז החלטתי ללכת לרחרח אותה.
היא סיפרה לי שהגיעה ממקום שקוראים לו בית  ושהיא באה בניידת הוטרינרית בגדרה.
בהתחלה לא הבנתי מה הכוונה שהיא באה מהבית ואחרי עוד כמה רחרוחים היא הסבירה שבית זה המקום שהיא גרה בו עם המשפחה שלה ועם החתול מנחם.
סיפרתי לה שאני גר בהאוס ושזה הבית שלי וגם הסברתי לה שעכשיו היא בעצם אורחת שלי ושאני מזמין אותה לשחק במשחקים שלי ולהיות חברה שלי.
שאלתי אותה למה היא באה בניידת הוטרינרית בגדרה והיא הסבירה לי שאולי היא בהריון ושהבעלים שלה רוצים לדעת כמה גורים יש לה בבטן. שאלתי אם היא בהריון מהחתול מנחם והיא צחקה עלי והסבירה שהיא פגשה כלב בגדרות.

עכשיו כבר ממש התבלבלתי וביקשתי שתסביר שוב איך קרה שניידת וטרינרית בגדרה לקחה אותה לגדרות...
הכלבה החומה שהייתה ממש חכמה ונעימה, הסבירה לי בסבלנות כי את הכלב, הבעלים שלה הביאו באוטו שלהם - אליהם הביתה לביקור, ועכשיו, אחרי כמה ימים, הם התקשרו למרכז והזמינו את הניידת לבוא לגדרה. אה....
עכשיו הבנתי...וזה לא היה כ"כ מעניין, אז הלכתי לחפש לי מישהו אחר לשוחח איתו.

בחדר אחר פגשתי חתול, שמן, אפור ומנומר. הוא היה מנומנם ולא כל כך רצה לשמוע אותי מספר על הכלבה החומה שהגיעה בניידת הוטרינרית מגדרה. לפי איך שהוא הזיז את השפם, היה נראה לי כי הוא בכלל לא מבין או מתעניין.
לא צריך, אני דבר אחד כבר למדתי היום, אפילו שני דברים.
למדתי שיש מקום שקוראים לו גדרה ויש בו בית עם כלבה חומה וחתול מנחם וגם למדתי שחתולים אפורים שמנמנים עושים חשק לנמנם...אז נמנמתי...

 

5.9.2012 - וואו - המון זמן לא רשמתי כלום ביומן שלי... הייתי עסוק (מאוד) בלארוז את המרכז הוטרינרי הישן שלי ואחר כך לפרוק את הארגזים במרכז הוטרינרי החדש.

לפני כמה ימים ושבוע, עברנו מהמרכז הקודם שהיה במושב נווה מבטח, למרכז הוטרינרי החדש בקיבוץ חצור.
מקום נהדר ונעים. לא שמקודם היה רע, אני ממש לא מתלונן, אבל עכשיו באמת אני יכול להגיד כי אני חי במרכז.
הכל קורה ממש מסביבי, פתאום חדר ניתוח זה ממש חדר ניתוח, חדר אשפוז הוא באמת רק לאשפוז ויש גם חדר לאשפוז אינטנסיבי, מה שנקרא בפי הרופאים "חדר טיפול נמרץ".

פתאום יש כל כך הרבה מקומות להתרוצץ בהם במרכז הוטרינרי החדש, ולי ולליאו חברי הנאמן יש המון מקום לשחק מחבואים ותופסת. יש מבוך נהדר במרכז הוטרינרי בין חדר הניתוח לחדר הרנטגן... כל בוקר אני מתחבא שם וליאו כאשר מגיע לעבודה מחפש אותי... מרחרח... מתקרב... ותמיד - תמיד - תמיד - בכמה ימים מאז שעברנו.. אני מצליח להפתיע אותו. זה ממש מצחיק אותי. כן, יש לי גם חוש הומור, אני לא רק יפה... וצנוע.

המרכז הוטרינרי בקיבוץ חצור נמצא בתוך שדרה עם עצים והמון מקום לטייל ולעשות פיפי. אני קטן וקצר רגליים שכמוני, עדין לא הגעתי רחוק, אבל יש לי תוכניות שכאלה. הריחות שמגיעים מהשדרה ממש מעולים. יש ריח של קפה טרי וגם ריחות מתוקים שאני בטוח שגם שווים טעימה. אני מחכה שקצת יתקרר לו מזג האוויר ואני ממש מתכנן לצאת למסע אל עבר המעבר למרכז הוטרינרי. הכל נראה ומריח מזמין שאני חייב לבדוק.

אז בקיצור וכמו שאמרתי, עברתי דירה, אתם יכולים לבוא לבקר אותי במרכז הוטרינרי החדש בקיבוץ חצור, בשער, ימינה לשדרת המוזות ואח"כ מימין, מבנה רביעי.
מוזמנים,

מיץ


23.7.2012 - איפה אבא פיל?

אך ארוחת ערב.....  יום קשה היום. המון גורים הגיעו, חוסנו, הלכו.

אני אוהב גורים, יש להם ריח טרי כזה והם לרוב גם מלאי אנרגיה, כך שיש לי עם מי לשחק.

שמעתי לאחרונה שמדברים על חיסון פרוו חדש שהגיע, שמחתי לשמוע שגם אצלנו במרפאה ניתן לקבל אותו - ככה יותר גורים מגיעים לבקר אותי.  הכי נחמד שמגיעים גורים, החבר'ה פה מפנקים אותם בכדור או צעצוע אחר ואח"כ שהגורים הולכים, הם לא תמיד לוקחים את המתנות איתם , כי לפעמים הכדור התגלגל מתחת לשולחן או העצם נתקעה מתחת לאיזה תיק ואז אני - "גובה דשא", רואה, מוצא ונהנה.קריצה

נשמע לא נעים מחלת גורים הזאת - פרוו, אין ספק כי חיסון פרוו יכול לעזור ולמנוע. מזל שאני כבר לא קטן, לפחות לא בגיל. יאלה הולכים....

לאן? לאן? לגן!

סתם, אני הולך לנוח, קשה לשחק כל היום...מתיש.... לילה טוב.

 

 

יומנו של מיץ- כלב חולה סכרת

שלום, אני מיץ ואני כלב אמיץ... סתם...

אני רק כלב קטנטן שגר במרכז הוטרינרי "האוס", שבשבילי הוא באמת בית.

כבר הרבה זמן שאני רוצה לשתף ולספר על הדברים שאני רואה במרפאה ממרום גובהי שמגיע כמעט ל10 ס"מ (לא תאמינו אילו דברים נדבקים לאנשים לנעלים והם לא שמים לב!!).

אבל עכשיו אני הולך להתחבא, כי שמעתי שמכינים לי את זריקת האינסולין של הבוקר,    

אמיץ כבר אמרתי??

שלכם,

מיץ